למסתכל מהצד נדמה שכמעט אין הבדל בין טאי צ?י, צ?י גונג והתעמלות סינית. הנה כמה נקודות המבדילות בין השיטות. התיאור מתמקד רק בהבדלים החיצוניים של השיטות.
אני נשאל לעיתים קרובות מה ההבדל בין התעמלות סינית לטאי-צ?י וצ?י גונג. הנקודות הבאות מציינות הבדלים אובייקטיבים בין השיטות. השוואה בין השיטות אינה באה בשום פנים לרמז על עליונותה של שיטה על אחת על אחרת, שכן אנשים הם אלה שנבדלים בהעדפותיהם וביכולות שלהם. ציון ההבדלים יכול לסייע לתלמיד המתלבט לבחור שיטה שמתאימה למטרותיו האישיות או להעדפותיו.
בצ?י גונג ובטאי-צ?י מודגשת תנועה ללא מאמץ. תרגילי ההתעמלות הסינית מדורגים מתנועה עדינה וקלה ועד לתרגילים שדורשים מאמץ וכוח.
למעט שיטה אחת (הפורמה הסימטרית של סגנון יאנג) התנועה בטאי-צ?י אינה סימטרית, כלומר תנועות לא תמיד מבוצעות גם בצד או בכיוון הנגדי. בצ?י גונג ובהתעמלות סינית התנועות מבוצעות באופן סימטרי.
בטאי צ?י תנועות לא חוזרות על עצמן. התנועה זורמת מתנוחה לתנוחה. הן בצ?י גונג ובהתעמלות סינית ישנה חזרה סדרתית על תנועות.
התנועות בטאי-צ?י מבוצעות על פי סדר קבוע מראש ברצפים שנקראים ?פורמות?. בהתעמלות סינית ובחלק משיטות הצ?י גונג התרגילים משתנים משיעור לשיעור וללא צורך לזכור רצפים (למעט הפורמה הנדירה של ?טאי פיי קון? המהווה חלק מההתעמלות הסינית).
טאי-צ?י מבוצע בעמידה. בצ?י גונג נוספים גם תרגילים בישיבה. התעמלות סינית כוללת גם תרגילים בשכיבה וכן עבודה קרובה לקרקע.
התעמלות סינית הינה שילוב של עשרה סגנונות תנועה שמקורן בסין והיא כוללת תרגילים מצ?י גונג וטאי-צ?י.
ישנם הבדלים נוספים, אך את אלה ניתן לתלמיד לחקור ולגלות בעצמו.
המאמר פורסם גם כאן »